ים הריפוי הגדול - לאמה גלן מולין על ים המלח כמקום קדוש
הדברים הבאים נערכו ותורגמו מתוך דבריו של לאמה גלן מולין בשיחה עם עודד רהב, מייסד שומרי ים המלח, בפודקאסט Guru Viking. את השיחה בגרסה ערוכה אפשר לקרוא כאן, ואת השיחה המלאה, עם כתוביות בעברית, אפשר לראות כאן:
אדמה קדושה
האהבה הגדולה שלי היא המסורת הטנטרית, הוואג׳ראיאנה. אני מאמין שלפני 5,000 או 10,000 שנה המסורת הזו השתרעה ממצרים, דרך המזרח התיכון ופרס, אל הודו, טיבט ומונגוליה, ועד סין וקוריאה.
במסורת הזו האדמה עצמה קדושה, וכך גם ארבעת היסודות. האדמה היא העמקים וההרים, המים הם הנהרות, האגמים והאוקיינוסים, האוויר הוא מה שכולנו נושמים - מהצמחים והחרקים ועד בני האדם והפילים - והאש היא האור של השמש והכוכבים שמגיע אלינו.
בוואג׳ראיאנה מייחסים חשיבות רבה לכוחם של המקומות הקדושים. במשך שנים רבות הובלתי עליות לרגל למקומות קדושים בכל העולם - נפאל, בהוטן, טיבט, מונגוליה, מערב סין וצפון הודו. ותמיד שמתי לב שבמקום שהיה קדוש במשך אלפי שנים לאנשי רוח, לשומרי החוכמה והידע, האנרגיה כמעט פורצת מן האדמה, כאילו מרימה אותך ומשאירה אותך מרחף כמה סנטימטרים מעל הקרקע.
כך הרגשתי בבודהגאיה, מקום ההארה של הבודהה, ברישיקש, שבה תרגלו רבים מהיוגים הגדולים של הודו, ובהרי השמאנים הגדולים של מונגוליה. וכך הרגשתי גם בפעם הראשונה שהגעתי לישראל, ב-1971, בדרך להודו ול-12 שנות ההכשרה שלי בדהרמסלה.
פרעושים על גב של תאו
פעם שמעתי פוליטיקאי אמריקאי אומר שבני האדם הם כמו פרעושים על גב של תאו. אנחנו קטנים, אבל אנחנו יכולים להציק לתאו ואפילו להביא עליו מחלות.
ובאותה דרך, אנחנו יכולים גם למלא את האדמה באנרגיה של חסד - אנרגיה של הארה, אם להשתמש במונח בודהיסטי, או חסד אלוהי. בכל מקום קדוש שהגעתי אליו, עשיתי כל מה שביכולתי כדי להזכיר כמה חשוב לנו, כחברה אנושית, לטפח את האנרגיה העדינה הזו - את החסד העדין שאבותינו השרו על האדמה שלנו.
ים הריפוי הגדול של ישראל
לאמה גלן מלמד בריטריט בעין גדי, יוני 2026
כשהגעתי לים המלח בפעם הראשונה, האנרגיה הרוחנית שלו הרשימה אותי עמוקות. הוא קדוש ליהודים כבר כ-4,000 שנה, לנוצרים יותר מ-2,000 שנה ולמוסלמים מאז המאה השביעית, וגם הרבה לפני כן הוא היה קדוש למיסטיקנים הגדולים של מצרים. שורשי הקדושה שלו נטועים בימים עתיקים מאוד, כמו המקומות הקדושים בנפאל ובהודו.
הייתי רוצה לקרוא לו "ים הריפוי הגדול של ישראל". המלח שלו שימש לאמבטיות מינרלים שריפאו מחלות עור, ומאות מחלות יכולות להשתפר רק מטבילה במים האלה. אפשר לקרוא לו ים המלח, אפשר לקרוא לו "הים המת" כמו באנגלית, ואפשר לקרוא לו אחד ממקווי המים המרפאים הגדולים בעולם.
ים המלח ידוע בהשפעה המרפאה שלו על מחלות עור, על שיגרון ועל דלקות פרקים. בעולם המערבי היום, אחד מכל עשרה אנשים ואולי יותר סובל באופן קשה משיגרון או מדלקת פרקים.
מערה מעל הים
נהר הירדן חשוב מאוד לכל התרבויות העתיקות של האיזור. ישו הוטבל על ידי יוחנן המטביל במרחק קצר מהמקום שבו הירדן נשפך לים, ובילה ארבעים יום במדבר, בעצם מעל ים המלח. האיסיים, וגם המיסטיקנים היהודים והנוצרים הראשונים, ישבו כולם על הצוקים של ים המלח. זה מקום חזק מאוד למדיטציה.
כשהגעתי לשם ב-1971, אשתי ואני פשוט ישנו באחת המערות שמעל הים - לא היו אז בתי מלון באיזור. לשבת על מדפי הסלע האלה, גבוה מעל ים המלח, להשקיף מהצוקים על המים עם הזריחות - האנרגיה הייתה מופלאה.
למה מקום נעשה קדוש
יעלים למרגלות הצוקים, עין גדי
לכל מקום קדוש יש אנרגיות טבעיות משלו, מה שנקרא גיאומנטיה. באנגליה מדברים על קווי לי (ley lines), ובמקומות שבהם הם מצטלבים נבנו לעיתים קרובות מקומות קדושים כמו סטונהנג׳. בהודו נבחרו מקומות המדיטציה לרוב בדרך דומה, ובסין קוראים לזה פנג שואי.
בבודהיזם הטנטרי, הגיאומנטיה היא האיזון בין ארבעת היסודות - אדמה, מים, אש ואוויר - שמהם עשוי גם הגוף של כל אחד מאיתנו: החלקים המוצקים בגוף, הנוזלים, החום והאנרגיה. כשבוחרים מקום למנזר או למקום התבודדות בטיבט, תמיד בודקים את האיזון הזה. צריכה להיות אדמה איתנה, מבט רחב אל השמיים בשביל יסוד האוויר והחלל, השמש והכוכבים במקומם בשביל יסוד האש, ומים - נחל שזורם לצידך או מקווה מים מולך, שמביאים אנרגיה חזקה.
ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ, ולכן יש בו ריכוז חמצן גבוה. אנחנו רואים שאנשים מבוגרים, בסוף שנות השמונים לחייהם ומעלה, צריכים לעיתים קרובות צינורית חמצן כדי שיהיה להם כוח ללכת. נראה לי שאחת הסיבות שים המלח הצמיח כל כך הרבה מיסטיקנים גדולים לאורך מאות ואלפי שנים היא רמת החמצן הזו. ושמתי לב שבזמן שביליתי שם ישנתי עמוק ורגוע הרבה יותר, בזכות האיזון הזה של היסודות.
המערות של המתבודדים
תרגול בוקר בין הדקלים, ריטריט עין גדי, יוני 2026
מתבודדים רבים, במקום לגור באוהל או לבנות בית, היו מוצאים שקע טבעי בהר או בצוק, מעמיקים אותו מעט, ולאט לאט הופכים אותו למקום מגורים. כך אפשר לראות גם בדרום-מערב ארצות הברית, אצל שבטי הפואבלו, עמקים שלמים שבהם חצובים בסלע עשרות בתי מגורים קטנים. השמש מחממת, האוויר מקרר, והסלע מגן מפני מזג האוויר.
רבות מהעליות לרגל שהובלתי לטיבט לפני הקורונה היו אל המערות הקדושות. למה מתרגלים בחרו במערה ולא בבקתה קטנה? כי למערה יש עוצמה, יציבות ושקט מוחלט. ומחוץ לכל מערה גדולה כזו יש מעין מפתן קטן, שעליו אפשר לשבת בשמש ולהשקיף על העמק או על המים.
בדראק ירפה יש 200 או 300 מערות מדיטציה כאלה. הדלאי למה השביעי עשה שם ריטריט של שלוש שנים, ורבים מהדלאי למות הראשונים עשו שם ריטריטים של חודש ושל שלושה חודשים. לאורך כל ההיסטוריה המערות האלה היו תמיד מלאות. גם היום, בצ׳ימפו שמאחורי סאמיה, האוניברסיטה הנזירית הקדומה, יש כמאה מערות מדיטציה. מי שרוצה לעשות שם ריטריט צריך להירשם לרשימת המתנה, וכשמישהו מסיים את שלוש השנים שלו ויוצא, הבא בתור נכנס.
לאתרי המדיטציה של ים המלח יש היסטוריה ארוכה ורוחניות עמוקה, והיהדות, הנצרות והאסלאם חבות חוב גדול לאנרגיה הרוחנית ולחזיונות של המיסטיקנים שתרגלו שם. וזה לא חייב להישאר בעבר. אפשר עדיין ליצור בים המלח מרכזי ריטריט וריפוי, שאליהם אנשים יבואו לחודש - לגור במערה קטנה על צוק מעל הים, ולרדת כל יום אל המים.
שמונה סוגי מים
כוח הריפוי של הים מעניין אותי מאוד. למדתי רפואה טיבטית כשנה, ובאיורוודה הבודהיסטית שהגיעה מהודו לטיבט מדברים על שמונה סוגים של מי מעיינות, ולכל אחד מהם כוח ריפוי גדול לבעיות מסוימות. יהיה מעניין מאוד לבדוק אילו ריטריטים של ריפוי אפשר לקיים לאנשים עם בעיות מסוימות.
אחד מחבריי הקרובים, לאמה שמלמד כבר 30 שנה באוניברסיטת אמורי, התחיל בתקופת ההכשרה שלנו בהודו להשתתק בצד ימין של הגוף. היד הפסיקה בהדרגה לתפקד, והרגל נעשתה חסרת תחושה. הרופא של הדלאי למה שלח אותו למעיינות חמים באיזור עמק מנאלי - שתי טבילות של 20 דקות ביום, במשך 30 יום. במקום להישאר משותק בצד ימין כל חייו, הוא החלים לגמרי. היום, כמעט 40 שנה אחר כך, הוא מלמד באטלנטה, נוסע הלוך ושוב להודו, מביא נזירים לאמורי ללמוד מדע מערבי ושולח מדענים מערביים למנזר בדרום הודו ללמוד מדיטציה.
שלושה דורות קדימה
לאמה גלן ודרופון צ׳ונגוואל-לה, ריטריט עין גדי, יוני 2026
אני אוהב אמירה של הילידים בצפון אמריקה: לפני כל דבר שאתה עושה שמשנה את האדמה, שאל את עצמך איך זה ישפיע על שלושת הדורות הבאים - על מאה השנים הבאות. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב כך על כדור הארץ.
הדלאי למה תמיד אומר שאם כל אדם בעל מצפון יעשה מה שהוא יכול בעשורים הקרובים, לעולם שלנו יהיה טוב, ולפי הנבואה הבודהיסטית יבוא תור זהב של אלף שנה. הרבה מהדברים הטובים שקרו בעולם התחילו מאדם אחד או שניים ששמו לב שמשהו לא בסדר וצריך תיקון. המילה "דהרמה", שנהוג לתרגם אותה "דת", פירושה במסורת ההודית אמת, עובדה. אנשים מבחינים בעובדה, מספרים עליה לאחרים, וכל אחד מהם מביא עוד אחד או שניים. כך נולדת תנועה.
נדמה לי שכל מי שמגיע לים המלח מתאהב בו, כי מרגישים שם 10,000 שנה של מיסטיקה מערבית - ממצרים, מפרס העתיקה ומשלוש הדתות האברהמיות, היהדות, הנצרות והאסלאם. כמעט כל מי שמגיע לשם רוצה לכתוב שיר, לשיר או לצייר.
במשך 40 שנה הובלתי עליות לרגל, וראיתי את הכוח שיש למקומות קדושים להביא לאנשים שקט פנימי, תחושה של משמעות ושמחה, ואם להשתמש במילה גבוהה - התעלות. הם עוזרים לנו להיות בני אדם טובים יותר, כפי שהדלאי למה אומר לעיתים קרובות. זו באמת השאלה הגדולה של חיינו - איך כולנו נהיה בני אדם טובים יותר. ואני חושב שלמקומות הקדושים יש בזה תפקיד חשוב.
🌺 בחנוכה הקרוב נתרגל עם לאמה גלן על שפת ים המלח. שש היוגות של ניגומה, ריטריט עם לאמה גלן מולין ודרופון צ׳ונגוואל-לה, 6-12.12.2026, בבית ספר שדה עין גדי.
🌸 מאיטרייה סנגהה ישראל, קהילת התלמידים הישראלית של לאמה גלן מולין